החלטה בתיק הפ"ב 18098-10-11

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובתשובת המבקש לתגובת המשיב, כמו גם ביתר כתבי הטענות שהוגשו על ידי  הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

יודגש כי בגדר הבקשה לא פירט המבקש מהי העילה שבדין אשר מכוחה מצא המבקש לנכון לבקש מבית המשפט להיעתר לסעד המבוקש בגוף התובענה ולבטל את פסק הבוררות מבלי לקיים דיון לגופו של עניין. רק במסגרת תשובתו של המבקש לתגובת המשיב, ציין המבקש (בסע' 7), אגב אורחא, כי בקשתו הינה בהתאם לתקנה 143(9) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סד"א") ולפיה:

"בקדם משפט או לצורכי קדם משפט מוסמך שופט ... ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה".

במסגרת תגובתו לבקשתו של המבקש לביטולו של פסק הבוררות אשר ניתן ביום 7.9.2011 ע"י בית דין צדק של "העדה החרדית ירושלים" (להלן: " פסק הבוררות") מפרט המשיב נימוקיו וטעמיו המבססים לכאורה, אם אמנם יוכחו על ידו, את גירסתו לפיה יש לדחות את בקשתו של המבקש לביטול פסק הבוררות מחד גיסא, ואת קבלת טענותיו הוא לפיהם יש לאשר את פסק הבוררות מאידך גיסא.

כך למשל טוען המשיב כי הליך הבוררות התקיים באופן תקין. לתגובתו לבקשה לביטול פסק הבוררות צרף המשיב שטר בוררין שנחתם גם ע"י המבקש, פרוטוקולים של דיונים אשר התקיימו בנוכחות המבקש, או נציג מטעמו, בבית הדין של העדה החרדית בירושלים, בקשות אשר הוגשו לבית הדין של העדה החרדית בירושלים מטעם המבקש, החלטות שניתנו ע"י בית הדין של העדה החרדית במהלך הדיונים, וכן  החלטות שניתנו ע"י בית הדין בבקשות שונות אשר הוגשו לו מטעם המבקש. בנוסף טוען המשיב כי המבקש הוא שבחר את הרכב בית הדין משדרש כי הבוררות תתקיים בפני הרכב בית הדין הדן בימי ד' בשבוע, וכי הצדדים כפפו עצמם לסמכות בית הדין. לדידו של המבקש - פסק הבוררות ניתן כדין, לא קיימת שום עילת ביטול הקבועה בחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 כפי שפורש בפסיקת בתי המשפט המצדיקה את ביטולו של פסק הבוררות, וכפועל יוצא מכך - על בית המשפט לאשרו.

בנוסף ראוי להדגיש כי הצדדים חלוקים בנושאים עובדתיים בעלי השלכה וחשיבות משפטית בהיותם רלבנטיים, בין היתר, גם  לבחינת תקינותו של הליך הבוררות. בנסיבות אלה אני סבור כי בירור המחלוקות העובדתיות והמשפטיות שבין הצדדים מתוך רצון להגיע לחקר האמת מחייבים שמיעת עדויות, חקירה של המצהירים על תצהיריהם, והצגת הראיות הרלבנטיות. מטעמים אלה אני סבור כי נסיבות המקרה הנוכחי אינן מצדיקות מתן פסק דין ללא בירור הפלוגתאות לגופן ושמיעת העדויות הכרוכות בכך. לא למותר לציין כי המבקש עצמו מציין ב"בקשת הסף" אשר הוגשה על ידו כי רק לאחר קבלת תגובתו של המשיב לתובענה גולו לו עובדות ומסמכים שלא נמצאו קודם לכן בידיעתו. ברי כי גם סוגייה זו שנוייה במחלוקת בין הצדדים וטעונה הבאת ראיות.

מהנימוקים המפורטים לעיל הגעתי לכלל דעה כי אין להעתר לבקשתו של המבקש לדחות על הסף את תגובתו של המשיב לבקשתו לביטול פסק הבוררות, ואין הצדקה לכך שבית המשפט יעשה בנסיבות המקרה דנן שימוש בסמכות המוקנית לו בהתאם לתקנה 143(9) בתקנות סד"א.

משכך, "בקשת הסף" אשר הוגשה על ידי המבקש - דינה להידחות.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי הנני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות המשיב בסך כולל של 4,500 ש"ח. כככל שהמבקש לא יפרע מלוא סך זה לידי המשיב בתוך 30 ימים - יתווספו לסך זה הפרשי הצמדה למדד וריבית בהתאם לקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה , תשכ"א - 1961.

ניתן היום,  י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: